Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 3a
''וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד'', מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע? שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וּכְסָבוּר נִיתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ''וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן'',
Traduction
''And when the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel'' (Numbers 21:1). What report did he hear? He heard that Aaron had died, and that the clouds of glory had withdrawn from the Jewish people, and he thought that he had been granted permission to wage war against the Jewish people. And this is as it is written: ''And all the congregation saw that [ki] Aaron was dead, and they wept for Aaron thirty days, all the house of Israel'' (Numbers 20:29).
Tossefoth non traduit
וישמע הכנעני מלך ערד. במדרש אמרינן דהיינו עמלק כמו שיסד הפייט בפזמון של פרשת זכור כסות ולשון שינה היות כמלך ערד אבל מ''מ דייק שפיר דהוה סיחון קיים מדשינה עמלק עצמו לבא כדמותו ונראה דמההוא דמסעי קא דריש דאי מההוא דחקת הא מפרש דשמע כי בא ישראל דרך האתרים ורש''י לא דק בפי' חומש:
וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ''וַיִּרְאוּ'', אֶלָּא ''וַיִּירָאוּ'', כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, ''כִּי'' מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת: אִי, דִּילְמָא, אֶלָּא, דְּהָא.
Traduction
About this, Rabbi Abbahu said: Do not read the verse as: ''And they saw [vayiru]''; rather, read it as: ''And they were seen [vayeira’u]'' by others, because the cover of the clouds of glory had been removed from them. And the next word, ''that [ki],'' should be understood as meaning because, in accordance with the statement of Reish Lakish, as Reish Lakish said: The word ki is used in the Bible in four senses: If, perhaps, but, and because. Therefore, the verse should be understood as follows: And all the congregation was seen, i.e., revealed, because Aaron had died. This shows that at the time of Aaron’s death Sihon was still alive; perforce, Moses’ oration, which was delivered after he had slain Sihon, must have occurred later.
Rachi non traduit
אלא וייראו. נתגלו:
כדריש לקיש. כי גוע נתינת טעם הוא לדבר שלפניו נתגלו העדה לפי שגוע אהרן שלשון כי בד' לשונות משמש במקרא פעמים בא במקום אם פעמי' בא במקום דילמא שמא פעמי' בא במקום דהא שנותן טעם לדבר פעמים בא במקום אלא וסותר את דבור שלפניו כי יהיה להם דבר (שמות י''ח:ט''ז) כי תפגע (שם כג) כי יקרא קן (דברים כ''ב:ו') כולן לשון אם הם וכן כי תבאו (שמות יב) כי תלכון (שם ג) כי תכלה (דברים כו) כי תשא (שמות ל) וכל המשמשין במקום כאשר ובמקום אשר כולן לשון אם הם שמצינו בכמה מקומות אם משמש לשון כאשר ולשון אשר כמו ואם יהיה היובל (במדבר ל''ו:ד') שהרי בודאי יהיה ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב':י''ד) הרי זה וכאשר תקריב שהרי חובה הוא וכן אם כסף תלוה (שמות כ''ב:כ''ד) אם יבלענו ממקומו (איוב ח':י''ח) המדבר בשלות רשעים דילמא כגון כי תאמר בלבבך (דברים ז':י''ז) שמא תאמר רבים הגוים האלה לא תאמר כן לא תירא מהם כי תאמרו מה נרדף לו (איוב י''ט:כ''ח) וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית (ויקרא כ''ה:כ') כי תראה חמור שונאך וחדלת (שמות כ''ג:ה') (כי תראה והתעלמת) והרבה כאלו לשון שמא הן לא צחקתי כי יראה (בראשית י''ח:ט''ו) ה''ז לשון דהא לפי שיראה ויאמר לא כי צחקת (שם) ה''ז לשון אלא כי גוע אהרן כשאתה קורא וייראו הרי זה לשון דהא הודו לה' כי טוב (תהילים קי''ח:א') שהרי טוב לא תקפוץ את ידך וגו' (דברים ט''ו:ז') אלא פתוח תפתח:
Tossefoth non traduit
אלא וייראו כדר''ל. כלומר שנתגלו לפי שמת אהרן והיינו בלשון דהא דאי אמרת וייראו לשון ראייה אין מתיישב לפרש האי כי בשום [אחד] מהנך בארבע לשונות מיהו קשיא דילמא לשון כאשר כלומר ויראו כאשר גוע אהרן כמו ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו (בראשית נ':
ט''ו) ויראו פלשתים כי מת גבורם (שמואל א י''ז:נ''א) ושמא אין מתישב כאן כמו בהני והא דמפרשינן קראי בלשון כאשר כמו כי בא סוס פרעה (שמות ט''ו:י''ט) כי תרבו ופריתם (ירמיהו ג':ט''ז) אין זה לשון חמישי כדפירש בקונטרס דכי תבא וכי תלכון כי תשא כי תכלה וכל המשמשין בלשון כאשר לשון אם הם משמשין שמצינו בכמה דוכתי אם משמש בלשון כאשר כמו ואם יהיה היובל הרי זה כאשר יהיה שהרי ודאי יהיה וכן ואם תקריב מנחת בכורים ה''ז כאשר תקריב שהרי הוא חובה ומה שפי' כאן בקונטרס כל המשמש בלשון אשר לשון אם הם לא יתכן ובסוף המגרש (גיטין דף צ.) פירש בקונטרס שהם לשון דהא וכן עיקר:
אי דילמא אלא דהא. כי ימצא כי יקרא כי תראה כי תפגע כולם ל' אם הם וכן רובם כי תאמר בלבבך אין שייך לפרש בלשון אם דהוה משמע לשון אם תאמר לא תירא הא אם לא תאמר תירא וע''כ לשון דילמא הוא כלומ' שמא תאמר בלבבך רבים הגוים וגו' לא תאמר כן וכן כי תאמר מה נרדף לו וכי תאמרו מה נאכל כי תראה חמור שונאך כי גוע אהרן דמשמע לשון דהא והיינו לשון אשר:
מִי דָּמֵי? הָתָם כְּנַעַן, הָכָא סִיחוֹן! תָּנָא: הוּא סִיחוֹן, הוּא עֲרָד, הוּא כְּנַעַן. סִיחוֹן — שֶׁדּוֹמֶה לִסְיָיח בַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — עֲרָד שְׁמוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: עֲרָד — שֶׁדּוֹמֶה לְעָרוֹד בַּמִּדְבָּר, כְּנַעַן — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — סִיחוֹן שְׁמוֹ.
Traduction
The Gemara raises an objection against this proof: Is it comparable? There, the verse is speaking of Canaan, king of Arad, whereas here, the verse is speaking of Sihon. What proof, then, can be brought from the one with regard to the other? The Gemara explains: A Sage taught in a baraita: All three names are referring to the same person: He is Sihon, and he is Arad, and he is also Canaan. He was called Sihon because he was similar in his wildness to a foal [seyyaḥ] in the desert; and he was called Canaan after his kingdom, as he ruled over the Canaanite people; and what was his real name? Arad was his name. Some say an alternative explanation: He was called Arad because he was similar to a wild ass [arod] in the desert; and he was called Canaan after his kingdom; and what was his real name? Sihon was his name.
Rachi non traduit
סייח. עייר בן סוס:
ערוד. חמור הבר:
Tossefoth non traduit
ערד שמו. ופשטיה דקרא ערד שם המדינה או שם עירו:
וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיָּיר!
Traduction
The Gemara raises another question: Granted, when counting the years from the exodus from Egypt, Av and the following Shevat are both part of the same year, but it has not been established that the counting of years from the Exodus is specifically from Nisan. Say that the New Year for this purpose is in the following month, the month of Iyyar.
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ''וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן'', וּכְתִיב: ''וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדוּת'', מִדְּקָאֵי בְּנִיסָן וְקָרֵי לַהּ ''שָׁנָה שֵׁנִית'', וְקָאֵי בְּאִיָּיר וְקָרֵי לַהּ ''שָׁנָה שֵׁנִית'' — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו אִיָּיר הוּא!
Traduction
The Gemara rejects this proposal: It should not enter your mind to say this, as it is written: ''And it came to pass in the first month in the second year, on the first day of the month, that the Tabernacle was established'' (Exodus 40:17), and it is written: ''And it came to pass in the second year, in the second month, on the twentieth day of the month, that the cloud was taken up from over the Tabernacle of the testimony'' (Numbers 10:11). It may be argued as follows: From the fact that when the Bible speaks of Nisan, which is the first month, it calls it ''the second year,'' and when it speaks of the following Iyyar, which is the second month, it also calls it ''the second year,'' by inference, Rosh HaShana is not at the beginning of Iyyar. Were it the case that the New Year begins in Iyyar, Nisan and the following Iyyar would not occur in the same year, as the year would have changed in Iyyar.
Tossefoth non traduit
וקאי באייר וקרי ליה שנה השנית. ואין לומר דקרא דאייר להקמת המשכן הוא דקחשיב ולעולם ר''ה אייר דאמר שנה השנית לג''ש כדאמר לעיל גבי שנת מ' ושנת כ' ומיהו הוה מצי לאתויי קרא דפרשת במדבר סיני ולא הוה צריך לגזרה שוה זו דמפרש ביה קרא באחד לחדש [השני] בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים (במדבר א':
א'):
וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה סִיוָן? לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ''בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם'', וְאִם אִיתָא — ''בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאת וְגוֹ''' מִיבְּעֵי לֵיהּ!
Traduction
The Gemara asks further: And say that the New Year for this purpose is in the third month, the month of Sivan. The Gemara rejects this suggestion: It should not enter your mind to say this, as it is written: ''In the third month, after the children of Israel had gone out of the land of Egypt, the same day they came into the wilderness of Sinai'' (Exodus 19:1). And if it is so that the New Year is the beginning of Sivan, the verse should have said: In the third month, in the second year after the children of Israel had gone out of the land of Egypt, as a new year had started.
וְאֵימָא תַּמּוּז! וְאֵימָא אָב! וְאֵימָא אֲדָר!
Traduction
The Gemara continues: But perhaps one could say that the New Year for counting the Exodus is in the fourth month, the month of Tammuz; or say that it is in the fifth month, the month of Av; or say that it is in the twelfth month, the month of Adar. There is no clear refutation that these months are not the New Year.
Rachi non traduit
ואימא אב ואימא אדר. דכל חדשים שבין אב לשבט פקע לן לעיל מדקאי באב וקרי ליה שנת ארבעים כו':
אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵהָכָא: ''וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ''. מַאי ''שֵׁנִי''? לָאו שֵׁנִי לְיֶרַח שֶׁמּוֹנִין בּוֹ לְמַלְכוּתוֹ?!
Traduction
Rather, Rabbi Elazar said: It is from here that it is derived that the years of a king’s rule are counted from Nisan, as it is stated: ''And he began to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign'' (II Chronicles 3:2). What is the meaning of the words ''the second''? Doesn’t it mean second to the month from which Solomon’s reign is counted? This is clear proof that the years of a king’s rule are counted from the first month, i.e., the month of Nisan.
Rachi non traduit
מאי שני. דהדר כתב פעם אחרת בקרא בשני מהכא שמעי' דשני לירח שמונין בו למלכים:
מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: וְאֵימָא שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ! אִם כֵּן, ''שֵׁנִי בַּחֹדֶשׁ'' בְּהֶדְיָא הֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ.
Traduction
Ravina strongly objects to this: Why not say that the words ''the second'' are referring to the second day of the month? The Gemara answers: If so, it should have explicitly stated: ''On the second of the month,'' as that is the formulation usually used in the Bible to refer to a specific day of the month.
Rachi non traduit
בחדש בהדיא הוי כתיב ביה. כדכתיב בכמה מקומות באחד לחדש וכתיב בשנה השלישית בעשור לחדש:
וְאֵימָא בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת! חֲדָא, דְּלָא אַשְׁכְּחַן שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת דִּכְתִיב. וְעוֹד: מַקִּישׁ שֵׁנִי בָּתְרָא לְשֵׁנִי קַמָּא: מָה שֵׁנִי קַמָּא — חֹדֶשׁ, אַף שֵׁנִי בָּתְרָא — חֹדֶשׁ.
Traduction
The Gemara raises another objection: Why not say that the words ''the second'' are referring to the second day of the week? This argument is rejected for two reasons: First, we have not found the second day of the week ever being written; nowhere does the Bible give the day of the week on which a particular event transpired. And further, the verse juxtaposes the second instance of the word ''second'' to the first instance of the word ''second'': Just as the first ''second'' is referring to a month, so too, the latter ''second'' is referring to a month.
Rachi non traduit
בשבת לא אשכחן דכתיב ביה קרא. דהדר ביה קרא בשני:
Tossefoth non traduit
בשבת לא אשכחן. והא דכתיב ויהי בוקר יום שני (בראשית א':
ח') מפרש בירושלמי אין למדין מברייתו של עולם כלומר דלאו אשבת קאי אלא שהיה יום שני לברייתו של עולם:
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם לַמְּלָכִים אֶלָּא מִנִּיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה' וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ''.
Traduction
It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan: From where is it derived that one counts the years of kings’ reigns only from the month of Nisan? As it is stated: ''And it came to pass in the four hundred and eightieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fourth year of Solomon’s reign over Israel, in the month Ziv, which is the second month, that he began to build the house of the Lord'' (I Kings 6:1). And it is written: ''And Aaron the priest went up to Mount Hor at the commandment of the Lord, and died there, in the fortieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fifth month, on the first day of the month'' (Numbers 33:38). And it is later written: ''And it came to pass in the fortieth year, in the eleventh month, on the first of the month, that Moses spoke to the children of Israel'' (Deuteronomy 1:3).
Rachi non traduit
תניא כוותיה דר' יוחנן. בכולי קראי דאייתי לעיל:
Tossefoth non traduit
תניא כוותיה דר' יוחנן. לאו לאפוקי דר' אלעזר דהא מייתי נמי דר' אלעזר בהך ברייתא ובקרא דר' אלעזר לא סגי דהוה אמינא דלשלמה ודאי הוי שני לירח שמונין לו למלכותו לפי שעמד בניסן אבל לשאר מלכים לא להכי צריך נמי דמקיש ליציאת מצרים:
וּכְתִיב: ''אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ אֶת סִיחוֹן וְגוֹ''', וְאוֹמֵר: ''וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי וְגוֹ''', וְאוֹמֵר: ''וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ''', וְאוֹמֵר: ''וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְגוֹ'''.
Traduction
And it is written: ''After he had slain Sihon, the king of the Amorites, who dwelt in Heshbon'' (Deuteronomy 1:4). And it says: ''And when the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard'' (Numbers 33:40). And it says: ''And all the congregation saw that Aaron was dead, and they wept for Aaron thirty days'' (Numbers 20:29). And it says: ''And it came to pass in the first month in the second year, on the first day of the month, that the Tabernacle was established'' (Exodus 40:17).
וְאוֹמֵר: ''וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ''', וְאוֹמֵר: ''בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ''', וְאוֹמֵר: ''וַיָּחֶל לִבְנוֹת וְגוֹ'''.
Traduction
And it says: ''And it came to pass in the second year, in the second month, on the twentieth day of the month, that the cloud was taken up from off the Tabernacle of the testimony'' (Numbers 10:11). And it says: ''In the third month, after the children of Israel had gone out of the land of Egypt, the same day they came into the wilderness of Sinai'' (Exodus 19:1). And it says: ''And he began to build in the second month, in the second, in the fourth year of his reign'' (II Chronicles 3:2). This list of verses summarizes Rabbi Yoḥanan’s explanation.
אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם — מִתִּשְׁרִי מָנִינַן, ''שֶׁנֶּאֱמַר: ''דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ''', וּכְתִיב: ''וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא וְגוֹ'''.
Traduction
§ Rav Ḥisda said: They taught that the years of a king’s rule are counted from the first of Nisan only with regard to the Jewish kings of Israel, but the years of the kings of the gentile nations of the world are counted from Tishrei, as it is stated: ''The words of Nehemiah, son of Hachaliah. And it came to pass in the month Kislev, in the twentieth year, as I was in Shushan the capital'' (Nehemiah 1:1). And it is written: ''And it came to pass in the month Nisan, in the twentieth year of Artaxerxes the king, that wine was before him, and I took up the wine, and gave it to the king'' (Nehemiah 2:1).
מִדְּקָאֵי בְּכִסְלֵיו וְקָרֵי לֵיהּ ''שְׁנַת עֶשְׂרִים'', וְקָאֵי בְּנִיסָן וְקָרֵי לֵיהּ ''שְׁנַת עֶשְׂרִים'' — מִכְּלָל דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאו נִיסָן הוּא.
Traduction
From the fact that when the Bible speaks of the month of Kislev it calls it the twentieth year, and when it speaks of the following Nisan it also calls it the twentieth year, by inference, the New Year for gentile kings does not begin in Nisan. Were it the case that the New Year did begin in Nisan, Kislev and the following Nisan would not occur in the same year.
Tossefoth non traduit
מכלל דניסן לאו ראש השנה. אע''פ שיש כמה חדשים בין ניסן לתשרי שיש לומר שהם ראש השנה מ''מ הואיל דאפיקתיה מניסן אוקמיה אתשרי דאשכחן דהוה ראש השנה לכמה דברים לשמיטין וליובלות:
בִּשְׁלָמָא הַיְאךְ — מְפָרֵשׁ דִּלְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא, אֶלָּא הַאי — מִמַּאי דִּלְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא? דִּילְמָא
Traduction
The Gemara raises an objection: Granted, in this second verse it is explicitly stated that the count relates to the years of Artaxerxes. But as for that first verse, from where is it known that the count relates to the years of Artaxerxes? Perhaps
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source